ביום חמישי משכו איגרות החוב הממשלתיות של גוש האירו ביקוש מצד משקיעים על רקע חששות מהוצאות על בינה מלאכותית.
ביום חמישי איגרות החוב הממשלתיות של גוש האירו משכו שוב ביקוש יציב. המשקיעים ראו בהן נכס מגן על רקע חששות גוברים מהוצאות חוב גדולות של חברות על תשתית בינה מלאכותית. הדבר הוביל למכירות באג"ח בשוקי המניות ובמגזר האשראי התאגידי.
רוב השנה סיפקו האיגרות למשקיעים גיוון מוגבל. אינפלציה גבוהה החזיקה את שיעורי הריבית הבסיסיים בשיאים של שנים רבות. אולם ביום חמישי התרחש שינוי חד: הניירות עם מח"מ ארוך עלו במחיר למרות נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי.
תשואת איגרות החוב הגרמניות ל-10 שנים ירדה ל-3,397 אחוזים, והתקרבה לרמות הנמוכות ביותר מאז יולי. גם הניירות קצרי הטווח נהנו מביקוש: תשואתם ירדה ל-3,054 אחוזים.
הזרז לזרימת כספים לאיגרות החוב האירופיות הארוכות היה משבר אמון בהוצאות ההון הגדולות של המגזר התאגידי. המשקיעים מפקפקים בכך שהשקעות של מאות מיליארדי דולרים בתשתית בינה מלאכותית יניבו תשואה בטווח הקרוב בשיעורי ריבית גבוהים מבנית.
חוזי החלף על כשל אשראי של חברות טכנולוגיה ותשתית גדולות הקשורות לבינה מלאכותית התרחבו לשיאים. הדבר עורר מעבר כספים מאשראי תאגידי לאיגרות חוב ממשלתיות חסרות סיכון.
הראלי באיגרות החוב התרחש על רקע אזהרות נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לאגארד על שוק אנרגיה. היא ציינה שהאינפלציה הנוכחית בגוש האירו קשורה במידה רבה לעליית עלויות האנרגיה. מחירי הגז הטבעי עלו בכ-20 אחוזים מתחילת החודש עקב תחזוקה בנורווגיה ושיבושים במצר הורמוז. הנפט עלה בכ-7 אחוזים.
למרות הלחץ האינפלציוני, בשוקי ההכנסה הקבועה שלט הביקוש לנכסים מגנים.